יום רביעי, 24 בספטמבר 2014

שנה טובה

לכל קוראי הנאמנים בבלוג, אני מאחלת לכולנו שנה טובה ומתוקה.
שנה של יצירה ואהבה
של שקט ושלווה.

ורגע לפני שאני נעלמת במטבח
אני שמחה להציג בפניכם את קישוט החג החדש שלי
 מבט מקרוב על התיפורים
 אני כלכך שמחה שהספקתי לסיים הכל בזמן
 הראנר
התחתיות שבני המשפחה מפחדים להשתמש בהם
 ומבט כולל על הכל- כמה נעים שהבית מסודר-( השקט שלפני הסערה)

ושוב שנה טובה לכולם ויום טוב, תמר

יום שני, 8 בספטמבר 2014

מתכוננת לחגים

בתחילת הקיץ הייתי מלאה כוונות טובות ורעיונות, כשהרעיון הבסיסי היה לתפר את כל הטופים שהסתובבו לי בחדר העבודה.
וכן כפי שידוע לכם זה לא קרה, טופ אחד אכן תיפרתי והשמיכה גוייסה לשרות צה"ל ונעלמה מן הבית בהזדמנות הראשונה שהייתה לחייל.

ההתחלה הייתה מבטיחה, באחד הביקורים של שלומית אפילו סיכתנו את הטופ של "קופסת התכשיטים" ובוקר אחד אפילו התחלתי במלאכה. סידרתי את המכונה על שולחן האוכל ויצאתי לדרך, אבל מעבר לזה שהתיפוריים היומרניים שלי היו עקומים, המכונה התחילה לעשות שטויות, מחטים נשברו ובסופו של דבר ניצלתי מן הבושה של התיפורים העקומים כשהרגל האומללה לא עמדה בזה וגם ממנה נפל חלק שלא נמצא עד היום.
תיפורים שמחכים לפורם
לא אמרתי נואש ומיד הזמנתי רגל חדשה, ובעודי מחכה לה נולד לו עוד טופ חדש...

טופ נוסף, שתפרתי באביב כשמיכה בהפתעה, רציתי להפוך לשמיכה קייצית קלילה עם גב מפיקה. הבעיה היחידה הייתה שהפיקה עדיין היה בחנות בתל אביב ועם כל הטילים שהתעופפו לא ממש התחשק לי להסתובב בדרכים, בסופו של דבר באחד מימי הפסקת האש נסענו לתל אביב קנינו את הפיקה וטבלנו בים, אבל מכיוון שכל הסיכות עדיין תקועות בשמיכה הקודמת לא קרה עם זה דבר. כנראה השמיכה תחכה כבר לקיץ הבא.

ובנתיים עלה במוחי רעיון לשמיכת קיר וראנר תואם לכבוד החגים- אז כמובן שזה דוחה הכללל.
התיישבתי לתפור ריבועי בקתת קורות וביחד עם הילדים שיחקתי בסידורים שונים.



הפעם כבר לא יכולתי לדחות את התיפורים אז הצטיידתי בעוד סיכות והתחלתי לתפר תיפורים ידניים. בנתיים אתמול תיפרתי ללא הרף וכבר יש לי חור באצבע. אני מקווה שאצליח לגמור אותם לפני ראש השנה.

יום טוב, תמר

יום שני, 1 בספטמבר 2014

ראשון בספטמבר בטעם חמוץ - מתוק

אני יודעת שזה לא פופולרי אצל אמהות אבל אני תמיד מתמלאת קצת עצבות כשנגמר החופש הגדול, נדמה לי שכבר סיפרתי זאת פעם אבל אני ממש אוהבת שהילדים בחופשה, את השקט של הבוקר, את תחושת הזמן הפנוי והרגוע, ובכן בחופש הזה לא הייתה לנו ממש שלווה ורגיעה ואני מקווה שהשגרה החדשה תביא איתה את השקט שכולנו כל כך מייחלים לו.

מידי שנה עם פתיחת שנת הלימודים אני מעמידה את הילדים לתמונה מסורתית.

  וכמידי שנה זה מעלה בי הרהורים נוגים על הזמן שעובר, הילדים שגדלים, החיים שמשתנים...

זו שנתה האחרונה של נועה בבית הספר.
 קשה להאמין שכבר עברו 11 שנים מאז צולמה התמונה הזאת
ושנתה הראשונה של יערה בחטיבת הביניים
תפרתי לה קלמר חדש
וקצת יותר משנתיים עברו מאז שנועה ואני התחלנו פרוייקט משותף- שעם הזמן עבר להיות פרוייקט יחיד.
וסוף סוף בשעה טובה נגמר- התוצאה מרהיבה אבל אם עוד פעם אני מתיימרת להתחיל משהו כזה 
תעצרו אותי!

גודל השמיכה הוא 1.20 מטר על 1.50  מטר, 
היא רכה וכייפית ונראה לי שתהיה שמיכת סלון נעימה לימים קרירים יותר.




שנת לימודים מוצלחת לכל הילדים, הילדות, המורים והמורות,
יום טוב, תמר

יום שלישי, 26 באוגוסט 2014

קצת צבע

כבר לפני שבועיים העלתי תמונות לבלוג אבל לא הצלחתי לכתוב,
המחשבות והרגשות שמתרוצצות בתוכי לא מוצאות מילים לבטא את עצמן או שמא יש שם יותר מידי מילים וקשה לתת סדר לכל הדברים. אני משערת שכך זה אצל רובנו.
בסופו של דבר החלטתי להתמקד במה שהבלוג שלי עוסק בו היצירה שלי וקצת משפחה.
נתחיל בזה שאני שמחה לבשר שהחייל הפרטי שלי בריא ושלם, לאחר 40 ימים זכינו לראותו ואפילו הוא היה בית לרגילה ועכשיו הוא בקורס מכים.

באותם ימים של דאגה כאשר הוא היה בעזה היה לי צורך גדול בצבעונייות ובמשהו שישמח אותי. לקחתי בדים צבעוניים וחלקים ובדים משעשעים ושמחים ותפרתי שמיכה קטנה לבן של חברה שמלאו לו שנתיים, 
השתמשתי בהדרכה הזאת כאשר את הריבוע האמצעי החלפתי בבדים עם ציורים.

האמת היא שמזמן שהוא נולד תכננתי לתפור ולא יצא לי ואני חייבת להגיד שהרבה יותר נחמד לתת מתנה לבן שנתיים מלרך נולד, תגובתו וההנאה שלו הייתה מספקת ונפלאה.
וכמה פרטים טכניים השמיכה בגודל מטר על מטר שלושים
לגב השתמשתי בבד מינקי, זה די זוועה לעבוד איתו אבל התוצאה נפלאה.
תיפרתי בריבועים מסביב למסגרות
אני מאוד מרוצה מהתוצאה וגם נועם הקטן והמתוק ואימו הנפלאה שמחו בשמיכה.
אני רוצה לצרף עוד המלצה חמה לביקור בתערוכת הבמבוק במוזאון ישראל, בשבילי כל דבר שכרוך בקשרים ובחוטים זו שמחה אמיתית, לא יכולתי להפסיק לצלם וזהו רק מבחר קטן מהתמונות שצילמתי (איכות לא משהו כי צילמתי בטלפון) וכן גם הילדים נהנו.

ואסיים בתפילה לימים של שקט, בריאות ובשורות טובות לכולנו

יום טוב, תמר





יום שלישי, 22 ביולי 2014

בימים כתיקונם...

ככה נראה התיק שלי בימים אלו
בימים כתיקונם אני לא בן אדם חרדתי, אז כל הרגשות שאני חווה עכשיו די חדשים לי ואני חייבת להגיד שאני ממש לא אוהבת את זה. לעומת זאת עם הקושי לישון בלילה יש לי הכרות עמוקה וארוכת שנים, הרבה לפני שהיו לי ילדים.
מנסה כל מה שעובד- הכנתי לי ערמת סיפרי זבל
אני רוצה לשתף אתכם בשני סיפורים -הלילה הראשון שבו לא ישנתי בגלל רועי ועל פעם אחת בה הוא גרם לי לחרדה עמוקה.
מתקדמת בעבודת יד קטנה
אתמול בלילה כשלא הצלחתי להרדם נזכרתי בלילה הראשון שלא ישנתי בגלל רועי, ישבתי על כיסא הנדנדה בפרוזדור הכניסה לבית, כי ההורים שלי שבאו לבקר מהארץ ישנו בסלון. רועי אכל ואחר כך לא רצה לישון הוא לא בכה והיה חמוד ועירני, שרתי לו בשקט שירים של סעודה שלישית והייתי כל כך עייפה- כל מה שרציתי זה לישון. 
תפירה אינטואטיבית לוקחים שאריות ומחברים אותם
סיפור שני- רועי מכניס את ההורים שלו לחרדה איומה.
לפני חמש שנים טיילנו בנאפל, בטרק מדהים שנקרא סובב אנפורנה. יום אחד רועי שהיה אז בן 14 כעס על משהו כדרכם של מתבגרים והחליט להתקדם בדרך, אנחנו הלכנו בקצב שלנו הגענו לכפר הסמוך ולא מצאנו אותו, כאן התחלנו לדאוג וגם לכעוס המשכנו הלאה בהרים בתקווה שהוא מחכה לנו בכפר הבא.
כבר יש לי 25 מלבנים מתוך 70
אבל הוא פשוט נעלם, אנחנו תקועים בהרים ללא אפשרות תקשורת עם שום מקום. לא נותרה לנו ברירה ונאלצנו להמשיך בדרך, הילדים הצעירים כבר היו גמורים ובכלל לא התכוונו ללכת כל כך הרבה באותו יום, לאחר כמה שעות הליכה הערב כבר ירד ואנחנו הגענו לכפר גדול יחסית, אני מצאתי מקום ללון ואריאל מצא טלפון וניסה ליצור קשר עם בית חבד בפוקרה, בסופו של דבר לאחר שעות רבות של חרדה ונסיון להרגיע את הילדים, הצלחנו ליצור קשר עם פוקרה, לשמחתינו התברר לנו כי רועי המשיך במסלול אחר והגיע לכפר כלשהו שם ראו אותו אנשים שידעו שאנחנו הולכים לכיוון אחר ופרסו עליו את חסותם. לאחר יומיים נפגשנו בפוקרה.

סיימתי שמיכה חדשה, שאת הטופ שלה תפרתי בחורף
 ועכשיו אני שוב לא ישנה בלילות ודואגת מאוד וזה אפילו לא באשמתו.

תכננתי לכתוב עליה פוסט מפורט אבל זה כבר לא יקרה,  הדוגמא היא ג'לי רול רייס ועשיתי את המרוץ עם שלומית אחותי
 אני מאחלת לכל החיילים האהובים שלנו הצלחה ושיחזרו הביתה בריאים ושלמים בגופם ובנפשם.

שכמובן ניצחה במרוץ.
 לכולנו ימים של שקט שלום ושלווה.

תיפורים של פרחים כמו בהדרכה שעשיתי.
 תחזור מהר הביתה ילד יקר ואהוב שלי.

 תמר

יום שלישי, 1 ביולי 2014

מנסה להרגע

יש ימים שבהם הדבר היחיד ששומר עלי שפויה היא עבודת יד. אתמול בלילה בחרתי בדים
והתחלתי עבודה קטנה וזה עזר.

למרות ערמות התיפורים שלפניי התחלתי עוד עבודה משאריות והפעם עם כל השאריות הבהירות.
עדיין לא ברור לי מה יהיה בד הרקע.
ובכל זאת בלי תיפורים אי אפשר אז הנה הדוגמאות הבאות:
הפעם בחרתי להתמודד עם דוגמאות המבוססות על רשת משבצות.
את דף המשבצות הורדתי מהרשת מאתר שמייצר דפי גרף
דוגמת קשתות:
על הבד סימנתי את הרשת עם עט מחיק, לאחר מכן ניתן להסיר את הסימון בגיהוץ.
לדוגמת הקשתות ציירתי את הקווים במרחק אינץ אחד מהשני.

הדוגמא השניה מלונים.
מתחילים עם ציור הקו המעוקל התחתון עד למעלה ואז יורדים עם הקו העליון ומשלימים את הצורה. ואז עוברים שלורה הבאה. לדוגמא זאתת ציירתי את הקווים במרחק של שני אינץ' זה מזה.
הנה תמונה של התפירה העקמומית שלי,
אני חייבת לציין שהתפירה בתור המשבצות הייתה לי ממש קשה ואני זקוקה לעוד אימון רב.
מתפללת לימים שקטים ורגועים

תמר








יום חמישי, 26 ביוני 2014

קיץ של תיפורים

ובכן באופן רשמי הקיץ הגיע וגם באופן מעשי כבר התחלנו להזיע.
שני ילדים יצאו לחופשה
והשלישית חגגה את סיום ו' בנאומים הצגות תופים ומחולות. (זאב ג' בספר הג'ונגל)
כמשפחה אנחנו נפרדים מבית הספר היסודי- זהו אין ילדים יותר בבית רק מתבגרים, מה שאומר שהחופש שלהם הוא גם החופש שלי וכבר עדכנתי אותם בתוכניות לחופש- כל אחד אחראי על הכביסה שלו וכל יום ילד אחר מכין צהריים ובטח יהיו לי עוד כמה רעיונות ככל שיעבור הזמן.
אני בנתיים סיימתי את הטופ של קופסאת התכשיטים ואני מאוד מרוצה מהתוצאה, כבר זמן רב רציתי לתפור את הדוגמא הזאת והיא אכן די קלה כמו שכולם אומרים.
 הטופ הזה מצטרף לערימה של טופים בלתי מתופרים- אז נראה לי שבזמן הקרוב אתמקד בתיפורים, תיפורים ועוד תיפורים.
אני אשתדל בכל אופן כי הראש שלי כבר מלא ברעיונות לעבודות חדשות...
יום טוב, תמר